הסבר כללי
בתיאור כללי, הזמן עבר פשוט הוא זמן שעוזר לתאר פעולות שבוצעו בעבר, בלי להרחיב על הזמן שהן ארכו, או על פעולות אחרות שבוצעו במקביל או ביחס מסוים אליהן.
מילים שמרמזות על הזמן past simple
בגדול, מילים וביטויים כמו yesterday / last week / a month ago מרמזים על זמן העבר. כמובן נזכור שיש עוד זמני עבר בשפה האנגלית ולכן את ההבחנה החד משמעית נוכל לעשות לפי התבנית.
צורת הפועל
נחלק את זה למקרים של פעלים רגילים ופעלים חריגים (עליהם נכתב בקישור בראש הפוסט).
פעלים רגילים
פועל שמסתיים באות e שותקת
נוסיף לו d. אחרת, נוסיף לפועל הרגיל ed.
למשל walk-walked, close-closed.
פועל שמסתיים באות y
אם האות y מגיעה לאחר עיצור, משנים את ה-y ל-i ומוסיפים ed.
למשל carry (לסחוב) יהפוך ל-carried כי האות שלפני ה-y היא אות עיצור (האות r אינה אות ניקוד). לעומת זאת, אם האות y מגיעה לאחר אות ניקוד (i,e,a,o,u) נוסיף ed. כך למשל play נהפך ל-played היות ולפני y מופיעה אות הניקוד a.
פועל שמסתיים בעיצור + תנועה + עיצור
(1) במידה ויש הברה אחת במילה – נכפיל את האות האחרונה ונוסיף ed.
למשל stop יהפוך ל-stopped.
(2) במידה ויש יותר מהברה אחת, נכפיל את האות האחרונה ונוסיף ed רק במקרה ויש דגש על ההברה האחרונה.
למשל regret יהפוך ל-regretted. לעומת זאת במילים שאין דגש על ההברה האחרונה לא כופלים את האות האחרונה, לדוגמה open – opened, happen – happened.
פועל שמסתיים באות l
אם הדגש על ההברה האחרונה אז מכפילים את האות l ומוסיפים ed.
הערה – באנגלית בריטית מכפילים את האות l בסוף מילה בלי קשר לדגש. לכן תוכלו לראות את הצורה האמריקאית cancel – canceled לעומת הצורת הבריטית cancelled.
פעלים חריגים
במידה ומדובר בפועל חריג נצטרך לדעת את הצורה v2 על ידי היכרות חוזרת עם מילים דרך קריאה. למשל הפועל לאכול – to eat, בזמן עבר מקבל את הצורה ate –
אכלתי כריך לפני שעתיים.
התבנית של הזמן
חיוב
נפתח במספר דוגמאות
אתמול הלכתי אל הפארק.
.I thought about you last week
חשבתי עליך שבוע שעבר.
.They told me to come back tomorrow
הם אמרו לי לחזור מחר.
כלומר התבנית, במשפטים חיוביים, היא:
v2 + גוף
כמובן שלפני הגוף או אחריו נוכל להוסיף תיאור זמן. נשים לב שבדוגמה האחרונה לא אמרנו "מוקדם יותר היום הם אמרו לי לחזור מחר". כלומר השמטנו את החלק של "המוקדם יותר". לא היה חייב אבל זו נקודה טובה להסביר – הרבה פעמים לומדים שיש מילים מרמזות אבל בפועל, בשפה מדוברת ובספרים לא תמיד יש.
שלילה
נפתח בדוגמה –
אתמול לא ניגנתי בגיטרה שלי
נשים לב שהפועל play מופיע ללא שום שינוי, כלומר הוא מופיע בצורת הבסיס, v1.
דרך לזכור להשתמש בפועל בצורתו הבסיסית – פועל העזר did "מייצג" את זמן העבר ואין צורך בשני נציגים, לכן הפועל בצורתו המקורית.
כלומר התבנית של משפטי שלילה בזמן עבר פשוט היא:
לעיתים כותבים (וגם אומרים) את הצורה המקוצרת didn’t במקום did not.
שאילת שאלות
נתבונן בשאלה הבאה, שנשאלת בזמן עבר פשוט –
האם הלכת לקונצרט הבוקר?
בדומה למשפטי שלילה, גם כאן הפועל נכתב בצורת הבסיס, v1. לפי ההסבר המשכנע הקודם שלנו – כבר יש נציג לזמן העבר, did. לכן אין צורך בעוד נציג והפועל לא בצורת עבר (כלומר go ולא went).
התבנית לשאלות היא אם כך –
הפועל TO BE
בפועל to be נתקלנו בזמן הווה ממושך בצורותיו בזמן הווה.
כעת, היות ואנחנו בזמן עבר פשוט, נכיר את ההטיות שלו בזמן זה, בהתאם לגופים השונים:
I, HE, SHE, IT – was
WE, THEY, YOU – were
כך למשל נוכל לומר I was late to the show yesterday – איחרתי להופעה אתמול. מהו הפועל במשפט הזה? זהו הפועל to be בצורתו was בעקבות הגוף I.
דוגמה לשימוש בזמן
נביט בבית מהשיר הבא:
,The birds around me hopped and played
William Wordsworth, Lines Written in Early Spring
Their thoughts I cannot measure
,But the least motion which they made
It seemed a thrill of pleasure
תרגום חופשי:
הציפורים סביבי קיפצו ושיחקו
מחשבותיהן זרות עבורי
אבל התנועה הקלה שהן עשו
נראתה כאושר עילאי
המילים המודגשות מקבלות כאן את ההטייה של זמן העבר. שתי מילים מתוך השלוש הן פעלים רגילים, שהוספנו להן ed לפי הכללים: played ו-hopped. תוכלו להסביר למה? הפועל hop גם קיבל הכפלה של האות האחרונה, מדוע?
הפועל השלישי, made, הוא הטיית העבר של הפועל הבלתי-רגיל make. את הצורה שלו פשוט צריך להכיר עם הזמן.