מה שנכתב בחלק הזה, מכוון עבור למידת אנגלית, אך בפועל הוא מתאים ללמידת כל נושא.

הפוסט הזה מעט ארוך, וכולל בתוכו עצות רבות. לכן, כדאי לשמור אותו ולקרוא אותו בהמשכים אם מרגישים שכך זה יהיה קל יותר לגשת אליו. מומלץ גם לחזור מידי פעם על העקרונות המופיעים בו.

בואו נתחיל בכך שנבין מה הפירוש של המושג הזה על ידי הגדרה מילונית משלנו,

‘ללמוד איך ללמוד‘ – הלמידה של האופן בו אדם לומד, והדרכים בהן הוא יכול לשפר את הלמידה שלו. לרוב זה נעשה באמצעות מעקב אחרי דרך הלימוד הקיימת, ושיפור שלה על ידי ניסוי שילוב סגנונות שונים ומגוון כללים.

למידת שפה היא מסע ארוך, ולמידה יעילה יכולה להיות שקולה להצטיידות בנעליים נוחות וחזקות. כולם יוכלו להתקדם במסע, אבל מי שיהיו לו נעליים טובות יותר יוכל לגמוא מרחק גדול יותר.

זו הסיבה שהחלק הזה מופיע ראשון בסדר הנושאים באתר, שווה להשקיע בו.

על מה נדבר

נעסוק בשני מרכיבים מרכזיים בכל תהליך למידה: (1) הרגלי לימוד, (2) שיטות למידה.

מטרת ההרגלים היא ליצור ‘מערכת’ טובה עבור השיטות, כלומר ‘להכין את הקרקע’ אל יישום השיטות, על ידי ביסוס אוסף הרגלים איכותיים. מטרת השיטות היא לרתום את מערכת ההרגלים שיצרנו לצורך ניהול למידה איכותית ומעמיקה. למי מכם שמרגיש שהמושגים האלו הם קצת ‘דיבור באוויר’ ולא מובנים, עם המשך הקריאה לא תרגישו כך.

נתחיל בהרגלי למידה.

הרגלי למידה

‘הרגלי למידה’ זה ביטוי שלעיתים מייחסים לו משמעות לא מדויקת. הרגלי למידה זה לא רק ההרגל ללמוד, אלא יישום כללים מסוימים שהופכים את הלמידה ליעילה.

בעוד שיש כללים רבים כאלו, בפוסט הזה יוצגו כמה חשובים ומרכזיים.

1. זמן קבוע ללמידה

מאוד נח להתחייב ללמידה כשקבענו מראש זמן מוגדר.

2. למידה במקום נח, וללא הסחות

הסחות דעת יכולות להקשות על היכולת להתרכז. מומלץ ללמוד בחדר שקט, להניח את הטלפון בצד, ולהתרכז בלמידה ואך ורק בה.

3. חלוקה למשימות קטנות

נניח ויש לנו מטרה ללמוד אנגלית. זו מטרה גדולה וקצת קשה להבין תמיד איך משיגים אותה. לעומת זאת, אם נשאל את עצמנו איך נוכל להגיע למשימה הזאת, נוכל להעלות המון משימות קטנות שמרכיבות אותה. למשל, להרחיב את אוצר המילים, לקרוא ספרים, לתרגל זמנים ולדבר עם אנשים באנגלית.

חלוקת מטרות למספר תתי-מטרות קטנות יותר, תעזור הרבה בהגעה אל היעד הנכסף.

4. למידה בקבוצה

כשאנחנו לבד, לפעמים קשה לעלות על טעויות שאנחנו עושים. כשלומדים בזוג למשל, כל אחד יכול לעזור לשני במה שהוא יותר טוב בו ולקבל עצות על הדברים שהוא מתקשה בהם. ובכלל, ללמוד ביחד עם אנשים יכול להפוך את הלמידה לחוויה של שיתוף פעולה והכרת חברים חדשים.

5. שימוש בעזרים ויזואליים והתנסות מעשית

עזרים ויזואליים יכולים להיות טבלאות, כרטיסים שאפשר לכתוב עליהם הערות או כל מיני תרשימים אחרים. נח מאוד למוח שלנו לראות תבניות, מה גורר מה, מתי משתמשים במה ולמה. בתחום לימוד האנגלית למשל, התנסות מעשית יכולה להיות לכתוב סיפור תוך שימוש בזמן מסוים. כשאנחנו “מלכלכים את הידיים” בעזרת ניסיון, אנחנו באמת מחזקים את הקשרים במוח שקשורים להבנה של החומר. לקרוא זה לא מספיק.

במילים אחרות, מי שמשיג רמה טובה של הרגלי למידה, הוא לא רק מי שמושיב את עצמו ללמוד באופן כללי כשהוא צריך. הוא זה שמושיב את עצמו ללמוד בצורה איכותית, תחת קיום חלק או כל הסעיפים שלמעלה.

שיטות למידה

1. שיטת ההיזכרות – חיזוק הקשרים במוח

אחת הדרכים המשמעותיות ללמוד היא לנסות להזכר במה שלמדנו. לשים את כל החומר בצד, לא להסתכל בספר או באינטרנט, ולכתוב על דף מעין סיכום קצר של אותו הנושא.

לפעמים נהיה בטוחים שהבנו נושא מסוים, אבל כשננסה לכתוב את הסיכום על דף חלק נגלה שיש חלקים שעוד לא כל כך יושבים טוב במוח.

מחקרים הראו שעל ידי ניסיון להזכר בחומר מסוים, אותם הקשרים במוח שקשורים לחומר הזה מתחזקים. כלומר, התועלת בשיטה הזו היא לא אם מצליחים או לא מצליחים לתמצת את החומר, אלא זה שמנסים. סיימתם לכתוב את הסיכום? תבדקו במה צדקתם, במה יכולתם לדייק יותר ואת מה שכחתם. אפשר לכתוב את זה על הדף בצבע שונה, להסתכל על זה מאוחר יותר באותו היום וביום אחר לנסות שוב.

השיטה הזו מוכרת לפעמים בשם שיטת פיינמן על שם הפיזיקאי ריצ’רד פיינמן, והיא יכולה לשמש לכל תחום. בהקשר של פיינמן, אנו נדרשים גם ללמד מישהו אחר. אפשר לתרגל זאת לבד, על ידי הסבר בעל פה של כל שלב, כאילו הינו מקליטים את עצמנו בשביל ללמד אחרים. קראו על כך באמצעות דוגמה כאן.

2. שיטת פומודורו

שיטת פומודורו היא טכניקה שהיעילות שלה מגובה בהרבה משוב חיובי בקרב לומדים רבים.

לפי השיטה, מכוונים טיימר ל-25 דקות, בהן מתרכזים אך ורק בלמידה. כשנגמר הזמן, לוקחים 5 דקות הפסקה, בהן עסוקים אך ורק בהפסקה. דגש על אך ורק, גם בלמידה וגם בהפסקה. כך חוזרים לאחר ההפסקה ל-25 דקות של למידה, ו-5 דקות הפסקה. מידי פעם, לוקחים הפסקה ארוכה, של 15 דקות או 20 דקות במקום 5. יש כאלה שכל הפסקה רביעית למשל עושים הפסקה ארוכה.

חשוב לדעת שאפשר לשנות את הזמנים בהתחלה כדי שיהיה קל יותר. למשל, אפשר לקבוע רק 20 דקות של למידה או 7 דקות של הפסקה. עם הזמן, יכולת הריכוז עולה ויהיה נח אפילו לעלות את פרקי הזמן של הלמידה ל-30 דקות ויותר.

נקודת המפתח עליה השיטה נשענת היא העובדה שטווח הריכוז האפקטיבי – הזמן בו ניתן להיות ‘בשיא’ הריכוז – בדר”כ לא ארוך מ-50 דקות עבור רוב האנשים. כלומר, למידה רצופה בזמן ארוך מזה, יכולה להיות ‘פחות איכותית’ בהשוואה לכזו שתחולק לפרקי זמן של עד 50 דקות.

בשיטת פומודורו, ההפסקה מהווה מעין ‘אתחול’ של יכולת הריכוז. כך, בעבור ‘מחיר’ של דקות אחדות של הפסקה אנחנו מקבלים פרק זמן נוסף ללמידה ביכולת ריכוז בשיא או לפחות קרובה לשיא.

העשרה – נקודות נוספות ללימוד יעיל

מקומות שונים

בקשר לפעולת ההיזכרות – יכולה להיות לכך יעילות נוספת אם מנסים להזכר במספר מקומות שונים. לפעמים ידע יכול להיות משויך בצורה מסוימת למיקום מסוים בו אנו בעיקר עוסקים בו.

כך למשל, כיתת לימוד יכולה להיות משויכת ללימוד זמנים באנגלית. ניסיון טוב ‘לאתגר’ את הקשר הזה יהיה לנסות ולהזכר ולעבור על עקרונות של זמן מסוים דווקא בזמן שהייה בטבע למשל – מקום שלרוב האנשים ככל הנראה לא משויך ללמידה.

לא מנקודת מבט מדעית, אלא סתם כמחשבה – ייתכן וההרגל הזה יוכל למנוע שכחה בזמן היבחנות. כאשר נושא מסוים נלמד במספר מקומות שונים, במספר צורות שונה, כאשר כל מקום העניק אופי מעט שונה לצורת הלימוד – ייתכן והנושא יהיה ‘מושרש’ טוב יותר במוח.

הגישה של פול הלמוש

פול הלמוש היה מתמטיקאי יהודי-הונגרי. בין הדברים הרבים שהוא נזכר עבורם, הוא גישתו החינוכית. רבים מתלמידיו תיארו אותו כמורה בחסד.

באחד הראיונות שלו, הוא תיאר את שיטת הלימוד בה נקט בלימוד תלמידיו:

I think students should do research, at their subject, at their level… You can give them a definition, you can give them a direction, you can ask them a question… and you say ‘find out, tell me the answer’…

פול הלמוש

בתרגום חופשי – “אני חושב שתלמידים צריכים לעשות מחקר, בנושא שלהם, ברמתם… אתה יכול לתת להם הגדרה, אתה יכול להביא להם כיוון (רמז), אתה יכול לשאול אותם שאלה… ואתה אומר ‘תגלה, תגיד לי את התשובה’…”.

כלומר הוא נטע בתלמידים שלו את המיומנות של ללמוד לבד, בעזרת הנחיה מסוימת, ולא לפחד לטעות.

דייויד אייזנבוד, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת ברקלי, תיאר את הצורה בה היה הלמוש ניגש לכתוב ספר: תחילה את הפרק הראשון, ואז את הפרק השני. ואז לעבור ולבצע שינויים בפרק הראשון, וכך גם לשני. בשלב זה לכתוב את הפרק השלישי, ולחזור שוב לעריכת הפרק הראשון, והשני, והשלישי וכך הלאה.

לדעתי הסיבה לכך שאייזנבוד בחר לספר את העובדה הזו עליו מראה שזו היתה, מעבר לדרך עבור הלמוש לכתוב ספר, דרך ללמוד. עם כל שלב שעוברים, מחזקים שוב את הנושאים שקדמו לו, ועליהם הוא נסמך.

ואיך תוכלו ליישם את הגישה של הלמוש עבור לימוד האנגלית? תנו לניסיון להוביל אתכם. “לכו אל הלוח”, הרכיבו משפטים, דברו אנגלית, תעשו טעויות. חזקו תמיד את היסודות, ותחפשו דרכים להשתמש בדברים שאתם לומדים באמצעות הדברים שלמדתם (לדוגמה קונקרטית, לנסח משפט מסוים במספר זמנים שונים).

אסוציאציות

אסוציאציה היא קשר בין דבר אחד לאחר. לפעמים הקשר קיים ולפעמים אנחנו יכולים ליצור אותו בעצמנו על ידי סיפור דמיוני או איזה פרט שיעזור לנו לחבר בין שני הדברים. אם אתם לומדים תבנית מסוימת של אחד הזמנים באנגלית, נסו לחשוב במה זה דומה ובמה זה שונה מהתבניות של שאר הזמנים שלמדתם. אם אתם לומדים נושא חדש בדקדוק, תנסו לחשוב איך אפשר לשלב אותו עם מושגים אחרים.

עזרים שונים

עבור החלק של העזרים הויזואליים שניתן להעזר בהם, ניתן להשתמש בתוכנה החינמית anki, שמאפשרת ליצור כרטיסיות שניתן לשנן באמצעותן.

אם רוצים ליצור חידון אינטרקטיבי ותחרותי, ניתן להשתמש באתר kahoot גם כן, ליצירת שאלון אמריקאי.

אם נסכם את מה שנאמר בחלק הזה, המיומנות של ‘ללמוד איך ללמוד’ נרכשת תוך זמן רב והרבה תרגול. עקומת הלמידה בהתחלה יכולה להיות איטית, אבל כשמבינים אילו הרגלים ושיטות עובדים הכי טוב, היא מתקדמת מהר מאוד.

נהלו נכון את הזמן, טפחו את הרגלי הלמידה שנכתבו (ביחד עם כל הרגל טוב אחר), ותכניסו לשימוש את שיטת ההיזכרות וטכניקת פומודורו – כל אלו ללא ספק יוכלו לשפר משמעותית את תהליך הלמידה שלכם של השפה האנגלית, ושל כל נושא אחר שתבחרו ללמוד.