השיר Acquainted With the Night (בתרגום חופשי "מכיר את הלילה") נכתב על ידי רוברט פרוסט.
| תרגום | מקור |
| הייתי אחד שמכיר את הלילה. הלכתי לבחוץ כשהיה גשום, וחזרתי כשהיה גשום. הלכתי מעבר לאור האחרון של העיר. |
I have been one acquainted with the night. I have walked out in rain—and back in rain. I have outwalked the furthest city light. |
| הבטתי מטה לאורך הנתיב הכי עצוב בעיר. עברתי על פני השומר בפטרול שלו. והסטתי את עיניי מטה, לא מעוניין להסביר. |
I have looked down the saddest city lane. I have passed by the watchman on his beat And dropped my eyes, unwilling to explain. |
| נעמדתי במקום ועצרתי את רעש הרגליים כשמרחוק בכי קטוע הגיע מבעד לבתים מרחוב אחר, |
I have stood still and stopped the sound of feet When far away an interrupted cry Came over houses from another street, |
| אך לא כדי לקרוא לי לחזור, או לומר שלום; ומעבר לכך בגובה לא ארצי, שעון מאיר אחד על פני השמיים (ירח) |
But not to call me back or say good-bye; And further still at an unearthly height, One luminary clock against the sky |
| הצהיר שהזמן לא היה שגוי או נכון. הייתי אחד שמכיר את הלילה. |
Proclaimed the time was neither wrong nor right. I have been one acquainted with the night. |