השיר 'תפילה באביב' של פרוסט לקוח מתוך האוסף הראשון אותו פרסם באופן מסחרי, A Boy's Will, בשנת 1913.
| תרגום | מקור | בית |
| הו, תן לנו להנות מהפרחים היום; ותן לנו לא לחשוב כל כך רחוק כמו הקציר הלא ודאי; תשאיר אותנו כאן כולם פשוט בנוכחות האביב של השנה. |
Oh, give us pleasure in the flowers today; And give us not to think so far away As the uncertain harvest; keep us here All simply in the springing of the year. |
1 |
| הו, תן לנו להנות מלובן הפרדס, כמו שום דבר אחר ביום, כמו רוחות בלילה; ותן לנו לשמוח בדבורים השמחות, הנחיל מתרחב מסביב לעצים המושלמים. |
Oh, give us pleasure in the orchard white, Like nothing else by day, like ghosts by night; And make us happy in the happy bees, The swarm dilating round the perfect trees. |
2 |
| ותן לנו לשמוח בציפור התזזיתית שבפתאומיות מעל הדבורים נשמעת, המטאור שנדחף עם מקור דמוי מחט, ומתוך לבלוב באויר עומד דומם. |
And make us happy in the darting bird That suddenly above the bees is heard, The meteor that thrusts in with needle bill, And off a blossom in mid air stands still. |
3 |
| כי זו אהבה ושום דבר אחר אינו אהבה, כי זו שמורה לאל ממעל לקדש עד אלו גבולות רחוקים שירצה, אבל אותה רק נדרש שנממש. |
For this is love and nothing else is love, To which it is reserved for God above To sanctify to what far ends he will, But which it only needs that we fulfill. |
4 |
בקריאה ראשונית, תפילה באביב הוא שיר טבע, מיני רבים של פרוסט.
יחד עם זאת, כמו שעבור הדרך שלא נבחרה ועבור עצירה ביערות מושלגים לעת ערב, מצאנו גם פרשנויות נוספות מעבר לרובד המילולי, נוכל גם כאן.
הפרדס יכול להיות העתיד, שנמצא מקדימה, תחת תהליכי יצירה שניתן להבחין בהם – התממשות אל ההווה. תחת הפירוש הזה, פרוסט מדמה את חייו לטבע, ומקווה שכמוהו חייו יהיו מתחדשים ומוריקים. יתרה מזאת, בתפילת הדובר ישנה גם בקשה עבור הכלל – "תן לנו..." – ובכך ניתן להתרשם מסולידריות וראייה של הכלל כאחד עם הסביבה הטבעית.
כמו שהאביב הוא 'מבוא' לקיץ – שיא הבהירות והחום, כך אפשר שהדובר מחכה לקיץ האישי שלו, שהאביב יביא איתו.
באביב עצים רבים לובשים פרחים לבנים, וזהו מראה שהדובר מבקש לנצור ולהתענג בנוכחותו. הצבע הלבן, לעת לילה, יכול להסביר לקורא למה התכוון פרוסט בשורה 'כמו רוחות בלילה' בבית 2, כאשר התייחס לצבע הפרדס.