שיר כפרי ציורי, קצר במיוחד, של המשורר האמריקאי וולט ויטמן.
תרגום | מקור |
דרך הדלת הפתוחה לרווחה של האסם הכפרי השליו, שדה מרעה שטוף שמש, בו בקר וסוסים מואכלים; וערפל, ונוף, וקו האופק הרחוק, נמוג. |
Through the ample open door of the peaceful country barn, A sun-lit pasture field, with cattle and horses feeding; And haze, and vista, and the far horizon, fading away. |
בעזרת 3 שורות ויטמן מעלה בדמיוננו תמונה (Setting) נעימה ומרגיעה. מרחב פתוח לרווחה בו רועה המקנה. השדה מואר ויחד עם זאת עוטה ערפל. ניתן רק לדמיין את היופי בקרני האור שעוברות דרך הערפל ומעניקות לו גוון זוהר. הנוף נשקף פרוש לפנינו. קו האופק נראה בלתי-ברור, משתלב עם האטמוספירה הקסומה.
השיר הזה מזכיר בפשטות שלו את השיר The Red Wheelbarrow (קרלוס ויליאמס) לו הובא גם כן תרגום באתר. שני השירים האלו עוסקים בניסיון ללכוד רגע מהחיים – כזה שאולי לפעמים יש נטייה לא לשים לב ליופיו ולא להעריך מספיק.